תח
(ב) וְהָיָה מִתְלוֹצֵץ מְאֹד מְאֹד מִמַּה שֶּׁכָּתַב שָׁם מֵעִנְיַן הָאוֹמְרִים עַל עִנְיַן קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁחַס וְשָׁלוֹם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עָשָׂה תַּחְבּוּלוֹת בְּחָכְמָתוֹ וְכוּ', וְאָסוּר לַחֲזוֹר דְּבָרִים כָּאֵלּוּ אֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ לֵיצָנוּת רַחֲמָנָא לִצְלַן. רַחֲמָנָא לְשֵׁזְבַן מִדֵּעוֹת זָרוֹת מְשֻׁבָּשׁוֹת כָּאֵלּוּ. אוֹי לְמִי שֶׁנִּכְנַס בּוֹ מַחֲשָׁבָה אַחַת מֵאֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת וְאֵין צְרִיכִין לִסְתֹּר שְׁטוּתִים כָּאֵלּוּ.
