תקכא
(עח) לְעִנְיַן מַעֲלַת הַמְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לְהִרְהוּרִים כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ק"ה). אָנֹכִי שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים שֶׁהִזְהִיר מְאֹד לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה. וְאָמַר שֶׁהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד עַל הֶעָבָר. וְאָמַר שֶׁאֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד כְּשֶׁזּוֹכִין לְחַדֵּשׁ הוּא גַּם כֵּן טוֹב מְאֹד, כִּי הוּא תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד. גַּם אָמַר שֶׁהוּא טוֹבָה לְנִשְׁמַת אֲבוֹתָיו שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ. וְאָמַר, כְּבָר נָתַתִּי לָכֶם כֹּחַ הַמְדַמֶּה כָּשֵׁר וָטוֹב, וְאַתֶּם רַשָּׁאִים לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה. וְאָמַר אַתֶּם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג בְּכֹחַ הַמְדַמֶּה שֶׁלָּכֶם מַה שֶּׁאֲנִי יָכוֹל לְהַשִּׂיג בַּשֵּׂכֶל:
