גַּם בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה קֹדֶם שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַנַּ"ל הָלַךְ לוֹמַר תַּשְׁלִיךְ וְנָפַל עַל הָרֶפֶשׁ וְאַחַר־כָּךְ נִכְלַל זֹאת בְּהַתּוֹרָה בְּדֶרֶךְ נִפְלָא שֶׁלֹּא נִשְׁמַע מֵעוֹלָם, עַיֵּן שָׁם בְּאוֹת ט"ו, וּמַה שֶׁמּוּבָא שָׁם שֶׁצָּרִיךְ לְגַלְגֵּל עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וָטִיט כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּמַה שֶּׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה עַיֵּן שָׁם. וְאַחַר רֹאשׁ־הַשָּׁנָה סִפֵּר מֵאִישׁ שֶׁנִּפְטַר וּבָא אֵלָיו וְהִגְבִּיהַּ עַצְמוֹ עַד הַחַמָּה. כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לְקַמָּן קא) :
