וּמֵחֲמַת הַפְּגָם וְהַטָּעוּת לֹא רָצָה לִתֵּן לָהֶם שׁוּם פֶּה וְחֹד (הַיְנוּ שַׁארְף) מֵהַחֶרֶב, כִּי לֹא רָצָה לִתֵּן לָהֶם שׁוּם כֹּחַ בְּחִינַת וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֹר בִּי וְכוּ' עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב, כִּי צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַלֵּב דַּוְקָא וּלְבַקֵּשׁ בְּתַחֲנוּנִים. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁלּוֹקְחִין בְּיָדָם הַזְּכֻיּוֹת הַיְנוּ הַמַּטֵּה עֹז, הוּא בִּשְׁבִיל עִנְיָן אַחֵר לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבָּעֵדָה, אֲבָל הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים.
