וְאַחַר־כָּךְ רָאָה כַּמָּה וְכַמָּה מֵתִים וְלֹא נִפְחַד עוֹד, מִכָּל־שֶׁכֵּן בְּסוֹף יָמָיו שֶׁאָז נַעֲשָׂה בַּעַל הַשָּׂדֶה שֶׁאָז בָּאוּ אֵלָיו לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת בְּלִי שִׁעוּר בִּשְׁבִיל תִּקּוּן. כִּי בָּזֶה הָיָה עוֹסֵק בְּיוֹתֵר לְתַקֵּן נִשְׁמוֹת הַמֵּתִים וּנְשָׁמוֹת עַרְטִילָאִין שֶׁעֲדַיִן לֹא נִכְנְסוּ בַּגּוּף כְּלָל וְכוּ' כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לְקַמָּן קנא).
