תקפט
(קמו) פַּעַם אַחַת דִּבֵּר אֶחָד מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ עִם רַבֵּנוּ זַ"ל מֵעִנְיָן שֶׁיֵּשׁ לִפְעָמִים שֶׁמַּרְגִּישִׁין בְּעַצְמָן שֶׁיּוֹצֵא הַדִּבּוּר מִן הָעֹרֶף וְלֹא מִן הַלֵּב (וּכְעֵין זֶה מְבֹאָר בִּדְבָרָיו זַ"ל בְּשִׂיחוֹת הָרַ"ן טז). הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל, אַתָּה יוֹדֵעַ מַה הוּא לֵב וּמַה הוּא עֹרֶף "דִי וֵוייסְט וֶועלִיכֶעס עֶס אִיז הַארְץ אָדֶער אִין אַקִין":
