וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן וְהָיָה לִי רַחֲמָנוּת גָּדוֹל, הֲלֹא עִקַּר יְגִיעַת וַעֲבוֹדַת הָאָדָם בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית, כִּי עַכְשָׁו אֵין יוֹדְעִין וּמַרְגִּישִׁין טַעַם כָּל־כָּךְ בְּהִתְקָרְבוּת מֵחֲמַת עֲכִירַת הַחֹמֶר וּמֵחֲמַת הַמְּנִיעוֹת. נִמְצָא שֶׁהָעִקָּר הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית, שֶׁאָז אַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים, אָז יֵדְעוּ מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ כְּבָר, וְגַם מַה שֶּׁיִּשְׁמְעוּ אָז, וְיָתֵר מִזֶּה מַה שֶּׁיִּהְיֶה מִצַּד הַנְּשָׁמָה כְּמוֹ שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד. וְאִם גַּם־כֵּן אַחַר כָּךְ אֵין זוֹכִין לְהִתְקָרֵב וְכוּ'. וְהַכְּלָל אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבַצַּדִּיק הָאֱמֶת וִיקַיֵּם דְּבָרָיו בְּוַדַּאי לֹא יֵבוֹשׁ וְלֹא יִכָּלֵם לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא.
