פַּעַם אַחַת הָיָה יוֹשֵׁב עַל הַשֻּׁלְחָן אֵצֶל חָמִיו בִּשְׁעַת הַסְּעֻדָּה שְׁלִישִׁית שֶׁל שַׁבָּת, וְיָשַׁב בְּזָוִית וְהָיָה חֹשֶׁךְ בַּבַּיִת. וְהוּא הָיָה דַּרְכּוֹ תָּמִיד לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ כְּדַרְכּוֹ וְהִתְחִיל לְבַקֵּשׁ שֶׁיַּרְאֶה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת הָאָבוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. וְהִבְטִיחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁתַּרְאֶה לִי זֹאת. אַשְׁלִיךְ גַּם זֹאת הַתַּאֲוָה (הַיְנוּ שֶׁל אֲכִילָה) וְעָשָׂה בָּזֶה מַה שֶּׁעָשָׂה, וְנִכְנַס בָּזֶה מְאֹד וַיִּישָׁן. וּבָא זְקֵנוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֵלָיו בַּחֲלוֹם וְאָמַר לוֹ הַפָּסוּק (דְּבָרִים י"א): "וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ". וְהֵקִיץ וְנִפְלָא בְּעֵינָיו מַה שַּׁיָּכוּת יֵשׁ לָזֶה הַפָּסוּק לְמַה שֶּׁבִּקֵּשׁ וּבָא בְּדַעְתּוֹ שֶׁאִיתָא בַּתִּקּוּנִים (דַּף סב:) עֵשֶׂב הוּא אוֹתִיּוֹת עַיִן בֵּית שִׁין, עַיִן בֵּית הִיא בַּת עַיִן, שִׁין תְּלָת אֲבָהָן. וְזֶהוּ אִם תִּרְצֶה לִרְאוֹת אֲבָהָן אִי אֶפְשָׁר לְךָ כִּי אִם בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ צָרִיךְ אַתָּה לְשַׁדֵּד הַבַּהֲמִיּוּת תַּאֲוַת אֲכִילָה. וְהִשְׁלִיךְ גַּם זֹאת הַתַּאֲוָה.
