וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה, שֶׁנָּסַעְתִּי עִמּוֹ עַל הָעֲגָלָה לְלַוּוֹתוֹ כְּשֶׁנָּסַע לִטְשֶׁעהרִין עַל שַׁבַּת שִׁירָה, וְאָז בַּדֶּרֶךְ אָמַר שֶׁפָּרַח לְפָנָיו בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע אֵיזֶה דָּבָר, וְאָמַר אָז עִנְיָן הַנַּ"ל. וְאָז דִּבֵּר עִמִּי הַרְבֵּה וְחִזֵּק אוֹתִי וְנִחַם אוֹתִי אָז הַרְבֵּה בִּדְבָרִים עֲרֵבִים וּנְעִימִים, וְהֵשִׁיב אֶת נַפְשִׁי מְאֹד, וְאָמַר לִי הֲלֹא הַכֹּל יִתְבַּטְּלוּ לִפְנֵי הַנַּחַת רוּחַ שֶׁיִּהְיֶה לְךָ, וְכִי זֶה מְלָאכָה לַעֲשׂוֹת טוֹבָה לְהָאָדָם בָּעוֹלָם הַבָּא לְבַד, אֶלָּא שֶׁגַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה יִהְיֶה טוֹב לוֹ, עַד שֶׁמֵּרִבּוּי הַהִתְקָרְבוּת שֶׁקֵּרֵב אוֹתִי אָז וְהִתְגַּלּוּת הָאַהֲבָה בִּדְבָרִים מְתוּקִים שֶׁדִּבֵּר עִמִּי נִתְעוֹרְרוּ אֶצְלִי דְּמָעוֹת לִבְכּוֹת מֵחֲמַת שִׂמְחָה:
(הַשְׁמָטָה) אַחַר שֶׁאָמַר הַשִּׂיחָה הַמַּתְחֶלֶת: הַיִתָּכֵן שֶׁאָנוּ מַנִּיחִין אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִגְזֹר (הַמּוּבָא בְּשִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָן ע), אָמַר אַחַר־כָּךְ דִּבְרֵי צַחוּת: "אֱלֹקִים אַל דֳּמִי לָךְ" לִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דָאמֶען, שֶׁהַתֵּבָה הַזֹּאת הוּא בִּלְשׁוֹנָם טְרַאכְטִין (לַחֲשֹׁב).