וּמוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה בְּשָׁמְעוֹ אֵיךְ שֶׁמְּגַלֶּה לְפָנָיו עִנְיָן הַזֶּה שֶׁעָשָׂה מִדַּעְתֵּהּ דְנַפְשֵׁהּ, וּמַה שֶּׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה, וְגַם מֵעֹצֶם הַרְגָּשָׁתוֹ בִּנְעִימוּת הַדְּבָרִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה, נִתְבַּטֵּל מִגַּשְׁמִיּוּתוֹ וַיִּצְעַק בְּקוֹל וְאָמַר גִיוַואלְד אָרוּצָה נָא בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת וְאֶצְעַק אֲהָהּ מַה הֵם חוֹשְׁבִים לְנַפְשָׁם. וּמִגֹּדֶל תַּבְעֵרַת לְבָבוֹ עַד שֶׁמַּמָּשׁ יָצָא מִגֶּדֶר אֱנוֹשִׁי, רָצָה בֶּאֱמֶת לָרוּץ וְלִצְעֹק כַּנַּ"ל. וּמִיָּד חָטַף אוֹתוֹ אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה בְּבִגְדוֹ, וְאָמַר לוֹ עֲמֹד כִּי לֹא תִּפְעַל כְּלָל "שְׁטֵייא דוּא וֶועסְט נִיט פּוֹעְלִין":
