וּפַעַם אַחַת כָּתַבְתִּי לְפָנָיו כִּמְעַט כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, וְאַחַר־כָּךְ לְעֵת עֶרֶב עָנָה וְאָמַר בּוֹא לְחֶשְׁבּוֹן עִמִּי עַל אוֹתוֹ הַיּוֹם מֶה עָשִׂינוּ בּוֹ. וְאָמַר הֲלֹא הִתְפַּלַּלְנוּ וְגַם לָמַדְנוּ מְעַט וְאַחַר־כָּךְ כָּתַבְנוּ. וְגַם זֶה הוּא לִמּוּד הַיְנוּ מַה שֶּׁכּוֹתְבִין דִּבְרֵי תוֹרָה נֶחְשָׁב גַּם־כֵּן לְלִמּוּד. וְאָמַר אָז כָּל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֲנִי חָפֵץ מְאֹד לַעֲשׂוֹתוֹ וּלְגָמְרוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד דַּיְקָא, וְלֹא לְהַשְׁהוֹתוֹ לִזְמַן אַחֵר. וְאָמַר אִם הָיָה אֶפְשָׁר לִגְמֹר כְּתִיבַת סֵפֶר הָאָלֶף־בֵּית בְּיוֹם אֶחָד הָיִיתִי חָפֵץ מְאֹד בָּזֶה.
