שׁוּב אָמַר שֶׁגַּם הַצַּדִּיקִים שֶׁל עַכְשָׁו הֵם גַּם־כֵּן בִּבְחִינַת הִתְעָרְבוּת עִמָּהֶם, כִּי הֵם מַנְהִיגִים בְּבֵיתָם כְּמוֹ מִנְהֲגֵי הַשָּׂרִים וְהָאֲדוֹנִים. כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים עַכְשָׁו עַל הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם מַנְהִיגִים עַכְשָׁו כְּמוֹ שָׂרִים, וְעַל־יְדֵי בְחִינָה זוֹ נֶחְשָׁב גַּם־כֵּן שֶׁהֵם מְעֹרָבִים עִמָּהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵינָם יְכוֹלִים לוֹמַר תּוֹרָה. אַף־עַל־פִּי שֶׁאוֹמְרִים קְצָת מַה שֶּׁשַּׁיָּךְ לְהָעוֹלָם, אַף־עַל־פִּי־כֵן תּוֹרָה גְּמוּרָה אֵין יְכוֹלִין לוֹמַר. וּמֵאַחַר שֶׁאֵין יוֹדְעִין תּוֹרָה אֵין יוֹדְעִין כְּלָל. כִּי אֲפִלּוּ נְבוּאָה הוּא גַּם־כֵּן קְטַנָּה מֵהַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה גְּדוֹלָה מִן הַכֹּל וְכוֹלֶלֶת הַכֹּל וְזֶה תָּלוּי בָּזֶה, מֵאַחַר שֶׁמַּנְהִיגִים בְּדַרְכֵי הַשָּׂרִים אֵינָם יוֹדְעִים תּוֹרָה. וּמֵאַחַר שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים תּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מַנְהִיגִים עַצְמָם בְּמִנְהָגֵי הַשָּׂרִים. כִּי מֵאַחַר שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים תּוֹרָה, הֵם מֻכְרָחִים עַל־כָּל־פָּנִים לִנְהֹג עַצְמָם בַּמִּנְהָגִים הַנַּ"ל. (כִּי בְּלֹא זֶה בַּמֶּה יִהְיֶה נִכָּר מַעֲלָתָם וַחֲשִׁיבוּתָם מֵאַחַר שֶׁאֵינָם בְּנֵי תּוֹרָה) וְזֶהוּ בְּחִינַת (אֵיכָה ב): "מַלְכָּה וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה, גַּם נְבִיאֶיהָ לֹא מָצְאוּ חָזוֹן מֵה'":
