תכז
(ב) שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁחָלַם לוֹ דִּבְרֵי צַחוּת וְהֵם אֵלּוּ (שַׁבָּת ל"ד.): 'זוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת זוֹ אֶת זוֹ, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לֹא כָּל־שֶׁכֵּן'. הַיְנוּ שֶׁמַּקְשֶׁה זוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת זוֹ אֶת זוֹ, תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים לֹא, הַיְנוּ מֵאַחַר שֶׁזּוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת זוֹ אֶת זוֹ מִפְּנֵי מָה תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים לֹא יְכַבְּדוּ זֶה אֶת זֶה. וְהַתֵּרוּץ הוּא כָּל־שֶׁכֵּן, הַיְנוּ בִּשְׁבִיל כָּל־שֶׁכֵּן בִּשְׁבִיל הַמָּמוֹן הַנִּקְרָא כָּל־שֶׁכֵּן כִּי כָּל־שֶׁכֵּן עֹשֶׁר וְכָבוֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שָׁם סג:) עַל פָּסוּק (מִשְׁלֵי ג): "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ", וְכָל שֶׁכֵּן עֹשֶׁר וְכָבוֹד.