וְאַחַר־כָּךְ אָמַר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אִם־כֵּן אֵפוֹא הֵא לְךָ הַמַּפְתֵּחַ שֶׁל הַקַּאמָאדֶע [שִׁידָה] שֶׁלִּי וְלֵךְ מְהֵרָה חוּשָׁה אַל תַּעֲמֹד וְתִשְׂכֹּר עֲגָלָה לִבְּרֶסְלֶב וְאַל יַעֲצָרְךָ הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג וְרוּץ מְהֵרָה חוּשָׁה לִבְּרֶסְלֶב וְתָבוֹא לְשָׁם וְתִקַּח שְׁנֵי סְפָרִים אֶחָד מֻנָּח בְּהַקַּאמָאדֶע וְהַשֵּׁנִי מֻנָּח בְּתוֹךְ תֵּבָה שֶׁל בִּתִּי אָדְל, וְתִקַּח אוֹתָם וְתִשְׂרֹף אוֹתָם. וּשְׁנֵי הַסְּפָרִים הָיוּ אֶחָד כִּי אֶחָד הָיָה מוּעַתָּק מֵחֲבֵרוֹ (וְהַהַעְתָּקָה הָיְתָה עַל יָדִי שֶׁזָּכִיתִי לְהַעְתִּיק אֶצְלוֹ אַךְ תֵּכֶף אַחַר שֶׁהֶעְתַּקְתִּיו לָקַח שְׁנֵיהֶם הַיְנוּ סֵפֶר כְּתִיבַת יָדוֹ הַקָּדוֹשׁ וְהַסֵּפֶר שֶׁהֶעְתַּקְתִּי וּטְמָנָם שְׁנֵיהֶם אֶצְלוֹ וְאֵלּוּ שְׁנֵי סְפָרִים צִוָּה לִשְׂרֹף) אַךְ לְמַעַן הַשֵּׁם הִזְדָּרֵז מְאֹד בָּזֶה וְהִזְהִיר אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן מְאֹד לְבַל יִהְיֶה חָכָם בָּזֶה הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִתְחַכֵּם לְשַׁנּוֹת דְּבָרָיו חַס וְשָׁלוֹם לִבְלִי לִשְׂרֹף אֵיזֶה עִנְיָן וּלְגָנְזוֹ אֶצְלוֹ רַק יְקַיֵּם דְּבָרָיו בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל.
