לח
(לח) אָמַר שֶׁאֵין הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים קְצָת בְּנֵי אָדָם, שֶׁהַצַּדִּיק שֶׁמַּכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ מִן הַסְּתָם חֲבֵרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, כִּי מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ בְּהִפּוּךְ אֶלָּא חֲבֵרוֹ בְּוַדַּאי גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, כָּךְ אוֹמְרִים קְצָת. אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵן כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהוּא עָנָו יוֹתֵר וְהַצַּדִּיק הַשֵּׁנִי יֵשׁ לוֹ עַזּוּת יוֹתֵר, עַל־כֵּן יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁזֶּה שֶׁנִּכְנָע לִפְנֵי חֲבֵרוֹ גָּדוֹל הַרְבֵּה יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁהוּא נִכְנָע כְּנֶגְדּוֹ.