קסא
(יא) בְּעֵת חֲזִירָתוֹ מִנְּסִיעָתוֹ הַגְּדוֹלָה לְנָאוְורִיטְשׁ בַּקַּיִץ הַנַּ"ל בָּא עָלָיו הַחוֹלַאַת שֶׁל הַהוּסְט הַקָּשֶׁה (הַיְנוּ שִׁעוּל קָשֶׁה מְאֹד) וְאָז הִזְהִיר אוֹתָנוּ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה עֲבוּרוֹ. אֲבָל בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים גָּבְרוּ הָאֶרְאֶלִּים, וְנִסְתַּלֵּק אַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים מֵעֵת שֶׁהִגִּיעַ לוֹ הַחוֹלַאַת שֶׁל הַהוּסְט הַנַּ"ל, וְאָמַר שֶׁגַּם אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה שָׁנִים חַי בְּנֵס וְכוּ'. וּבְכָל זֶה יֵשׁ כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת לְסַפֵּר מִלְּבַד הַנֶּעְלָם מֵאִתָּנוּ בְּלִי שִׁעוּר:
