וְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ רֹב הָעוֹלָם שֶׁבָּאוּ לְקַבֵּל פָּנִים כַּנָּהוּג שֶׁנִּקְרָא שְׁלוֹם זָכָר. וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה. אַחַר שֶׁיָּצְאוּ הַהֲמוֹן עַם נִשְׁאַרְנוּ אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים לְפָנָיו בְּתוֹךְ כָּךְ הִסְתַּכֵּל עַל הַמִּנְעָל שֶׁלִּי שֶׁנִּתְעַקֵּם מְאֹד הַיְנוּ שֶׁהֶעָקֵב (שֶׁקּוֹרִין פִּידֶעשְׁוֶוי) נִתְעַקְּמָה הַרְבֵּה לְפָנָיו עַל פְּנֵי הַמִּנְעָל. עָנָה וְאָמַר הַמִּנְעָל שֶׁלְּךָ הוּא דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁטּוֹפְחִין בַּפָּנִים וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "דַּיין שִׁיךְ הָאט אַפָּנִים וִויא אַ פַּאטְשׁ אִין פָּנִים". וְאַחַר־כָּךְ שָׁתַק מְעַט וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְּוַדַּאי הָיִינוּ מַאֲמִינִים שֶׁכָּל דְּבָרָיו אֵינָם פְּשׁוּטִים וּבְוַדַּאי יֵשׁ בָּהֶם רָזִין גְּדוֹלִים וְכַמְבֹאָר בְּסִימָן מ"ב עַיֵּן שָׁם.
