הַיְנוּ כִּי נוֹדַע לוֹ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת כח:): אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אוֹמֵר שֶׁלֹּא יִרְאֵנִי אָדָם. וְלֹא אָמַר כְּלוּם רַק דָּחַק בַּתֵּבוֹת "שֶׁלֹּא יִרְאֵנִי אָדָם" וְלֹא בֵּאֵר כְּלוּם מַה נּוֹדַע לוֹ בָּזֶה, כִּי כְּבָר הִקְדִּים שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְבָאֵר בִּדְבָרִים כִּי נִרְאֶה פְּשׁוּטוֹ שֶׁל דָּבָר כָּךְ. אַךְ עַל־פִּי־כֵן רַק עַכְשָׁו נוֹדַע לוֹ זֶה הַסּוֹד.

