וְכֵן אָמַר לְאֶחָד אִם הָיִיתִי מַעֲבִיר יָדִי עַל עֵינֶיךָ הָיִיתָ רוֹאֶה גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת אֲבָל אֵינִי רוֹצֶה בָּזֶה רַק שֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ תְּיַגֵּעַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם עַד שֶׁתִּזְכֶּה לְמַה שֶּׁתִּזְכֶּה. וְכֵן אָמַר לִי פַּעַם אַחַת בְּעִנְיַן זֶה אִם הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ רוֹצֶה, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ יַעֲבֹד אֶת עַצְמוֹ, אִם־כֵּן לֹא הָיָה צָרִיךְ אוֹתְךָ. (כְּלוֹמַר שֶׁהַצַּדִּיק יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעְזְרֵהוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה וְרָאוּי לְרַחֲקוֹ אַף־עַל־פִּי־כֵן יָכוֹל הַצַּדִּיק לְעוֹרֵר רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלָיו שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ אֲבָל לֹא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲשֶׂה הַכֹּל בְּעַצְמוֹ).
