אַחַר־כָּךְ רָאָה הַשַּׂר הַנַּ"ל גֹּדֶל הַכִּסּוּפִים שֶׁיֵּשׁ לְהַבֶּן מֶלֶךְ אֶל אָבִיו, וְשֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר מִזֶּה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לִפְנֵי אָבִיו, אֲפִלּוּ לְפַיְּסוֹ. וְנִתְיַשֵּׁב הַשַּׂר מֵאַחַר שֶׁהוּא מִתְגַּעְגֵּעַ כָּל־כַּךְ אֶל אָבִיו מִסְּתָמָא יֵשׁ לְהַמֶּלֶךְ גַּם־כֵּן יִסּוּרִים גְּדוֹלִים שֶׁאֵין הַבֵּן יָכוֹל לָבוֹא לְפָנָיו. כִּי כְּפִי גֹּדֶל כֹּחַ הַחֵשֶׁק שֶׁל הַחוֹשֵׁק, כֵּן הוּא מְעוֹרֵר חֵשֶׁק גָּדוֹל בְּהַנֶּחְשָׁק. וְהָיָה לוֹ רַחֲמָנוּת גָּדוֹל עֲלֵיהֶם וְגַם הָיוּ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה, כִּי אָמַר בְּדַעְתּוֹ כִּי הֲלֹא אֲנִי הוּא הַגּוֹרֵם לָזֶה, כִּי אֲנִי הוּא הַמָּסָךְ הַמַּבְדִּיל בֵּינֵיהֶם וַאֲנִי גּוֹרֵם יִסּוּרִים לְהַמֶּלֶךְ וּלְהַבֶּן מֶלֶךְ.
