פַּעַם אַחַת לָקַח הַפִּנְקָס בְּיָדוֹ וְהִתְחִיל לְעַיֵּן בּוֹ, וְרָאָה שֶׁהוֹצִיא הַרְבֵּה מָעוֹת מְאֹד עַל עֵסֶק הַהַלְוָאוֹת וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב שֶׁיָּבוֹא לְהַחֲזִיר וְלִפְרֹעַ לוֹ מַה שֶּׁלָּוָה מִמֶּנּוּ. מִסְּתָמָא חָרָה לוֹ עַל זֶה, וְהָיָה לוֹ עַגְמַת נֶפֶשׁ.
