קלב
(ד) בְּעֵת נְסִיעָתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נָסַע דֶּרֶךְ נִיקוֹלַאיֶיב וְחוּרְסַן לְאָדֶעס וְשָׁבַת בְּחַג שָׁבוּעוֹת בְּחוּרְסַאן, וְאָמַר שָׁם תּוֹרוֹת נִפְלָאוֹת עַל פָּסוּק (תְּהִלִּים ק"ז): "יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה", וְעוֹד כַּמָּה תּוֹרוֹת. וְהָיוּ שָׁם אַנְשֵׁי הָרַב מִלָּאדִי. וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו תּוֹרוֹת הָרַב וְסָתַר דְּבָרָיו לִפְנֵי אֲנָשָׁיו, וְהֶרְאָה לָהֶם שֶׁאֵינוֹ כֵן כְּמוֹ שֶׁאָמַר.
