וְאָמַר שֶׁמַּעֲשֶׂה זוֹ שַׁיָּכָה (לְהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל) לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה הַנַּ"ל. בְּחַיֵּי־מוֹהֲרַ"ן כְּתַב־יָד כָּתוּב לְמַעְלָה לִפְנֵי אוֹת זֶה מַעֲשֶׂה מִקַּבָּלַת הַתּוֹרָה (הִיא הַמַּעֲשֶׂה מֵהַלֶּחֶם). וּבָזֶה תָּבִין תֵּבַת "הַנַּ"ל" וְצִוָּה לַחֲזֹר גַּם זֹאת הַמַּעֲשֶׂה:
[אָמַר הַמַּעְתִּיק שָׁמַעְתִּי שֶׁסִּפֵּר הָרַב רַבִּי נִיסָן קָאוְלֶיר, אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַמְקֹרָבִים שֶׁל הָרַב הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי בָּרוּךְ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, לִפְנֵי הַמַּגִּיד מִטִּירָהאוִויצֶע זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, אֲשֶׁר פַּעַם אַחַת בָּא אֶל הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי בָּרוּךְ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְרָאָה אוֹתוֹ נֶעֱצָב מְאֹד, וְשָׁאַל אוֹתוֹ מַה זֹּאת, וְהֵשִׁיב לוֹ שֶׁזֶּה כַּמָּה זְמַנִּים שֶׁלֹּא רָאָה אֶת הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, וְכָל אֵימַת שֶׁבָּא עַל קִבְרוֹ אֵינוֹ מוֹצֵא אוֹתוֹ וְעַתָּה רָאִיתִי אוֹתוֹ וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ מַה זֶּה וְהֵשִׁיב לִי שֶׁהוּא נִמְצָא אֵצֶל רַבִּי נַחְמָן וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "עֶר הָאט זִיךְ פַאר קְלִיבְּן צוּ ר' נַחְמֶנֶן" (הוּא בָּחַר עַצְמוֹ אֵצֶל ר' נַחְמָן)]:
