וְאָמַר אָז גַּם מֵעֵת שֶׁיָּצָא מִבְּרֶסְלֶב עַד עַכְשָׁו (שֶׁהָיָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם וְלֹא שָׁהָה רַק בְּעֵרֶךְ אֵיזֶה שָׁעוֹת כִּי אָז לֹא נָסַע עֲדַיִן רַק בְּעֵרֶךְ שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת) שׁוּב אֵינוֹ יוֹדֵעַ. הַיְנוּ שֶׁגַּם בְּאֵלּוּ הַשָּׁעוֹת זָכָה לִבְחִינַת אֵינוֹ יוֹדֵעַ. וְהָבֵן דְּבָרִים אֵלּוּ כִּי הֵם דְּבָרִים עֲמֻקִּים וְעֶלְיוֹנִים וּגְבוֹהִים מְאֹד, אַשְׁרֵי יְלוּד אִשָּׁה שֶׁזָּכָה לְהַשָּׂגוֹת כָּאֵלּוּ לְתַכְלִית הָאֱמֶת. וְעַיֵּן לְעֵיל (סִימָן רטו) מִזֶּה שֶׁבְּעִנְיָן זֶה בִּבְחִינַת אֵינִי יוֹדֵעַ הָיָה חִדּוּשׁ מֻפְלָג מְאֹד כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין מִי שֶׁיָּבִין עִנְיָן זֶה כִּי עוֹלֶה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא מָנַעְתִּי לְכָתְבוֹ, שֶׁאִם יִזְכֶּה יָבִין וְיַבְחִין קְצָת כָּל חָד וְחָד לְפוּם מָה דִמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, וְיוּכַל לְהָבִין עַל־יְדֵי־זֶה מְעַט דִּמְעַט גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ:

