אַחַר־כָּךְ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי נָסַע לְאוּמֶין. אַחַר־כָּךְ אָמַר (הַנִּזְכָּר לְעֵיל) שֶׁיֵּשׁ דֶּרֶךְ כָּזֶה מִבַּיִת לַחוּץ וְכוּ' וּמִשָּׁם לְאוּמֶין וְכוּ' כַּנַּ"ל. הַיְנוּ כִּי עַל הַיָּד שֶׁהָיָה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ הַמְבֹאָר בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה, שָׁם הָיוּ מְצֻיָּרִין כָּל הַדְּרָכִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־כֵּן אָמַר שֶׁגַּם יֵשׁ דֶּרֶךְ כָּזֶה. כְּלוֹמַר שֶׁבְּוַדַּאי גַּם דֶּרֶךְ זֶה הָיָה מְצֻיָּר שָׁם עַל אוֹתוֹ הַיָּד הַיְנוּ מֵהַבַּיִת לַחוּץ וּמִשָּׁם לְהָהָר וּמִשָּׁם לְהַבָּתִּים הַנַּ"ל וּמִשָּׁם לְאוּמֶין. אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין זֹאת לֶעָתִיד, כִּי בְּעִנְיַן נְסִיעָתוֹ יֵשׁ סוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה. כִּי בְּכָל נְסִיעוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת יֵשׁ רָזִין עִלָּאִין גְּבוֹהִים מְאֹד, מִכָּל־שֶׁכֵּן בַּנְּסִיעָה הָאַחֲרוֹנָה הַזֹּאת שֶׁנָּסַע לְהִסְתַּלֵּק שָׁם אֲשֶׁר לֹא יִכְלֶה רַעְיוֹן סוֹדוֹת נִפְלָאוֹת עֲצוּמוֹת וְנִסְתָּרוֹת רַבּוֹת שֶׁהָיָה בְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה וּבְכָל עִנְיָן וְסִבָּה שֶׁל עִנְיְנֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ:
