קיב
(ט) אַחַר־כָּךְ נִכְנַס לְמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע. וְשָׁם נִתְקַבְּצוּ כַּמָּה אַנְשֵׁי כְּפָרִים, וְעָשׂוּ לוֹ מַעֲמָד קָבוּעַ לִתֵּן לוֹ אֶחָד רֶענְדְל [סוּג מַטְבֵּעַ] בְּכָל שָׁבוּעַ. וְיָשַׁב שָׁם בְּמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע בְּהַשְׁקֵט וְשַׁלְוָה קְצָת, וְשָׁם הִתְחִילוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, וְנִלְווּ אֵלָיו אֲנָשִׁים רַבִּים מִיּוֹם אֶל יוֹם. וְהִתְחִילוּ לִנְסֹעַ אֵלָיו מֵהַסְּבִיבוֹת, עַד שֶׁהִתְחִילוּ לִנְסֹעַ אֵלָיו מִמְּקוֹמוֹת רְחוֹקִים בְּעֵרֶךְ עֶשְׂרִים פַּרְסָאוֹת. כִּי אַנְשֵׁי דַּאשִׁיב נִתְקָרְבוּ אֵלָיו בְּעֵת יְשִׁיבָתוֹ שָׁם, וְכָל מִי שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו נִתְמַלֵּא יִרְאַת הַשֵּׁם. וְהָיָה מֵשִׁיב רַבִּים מֵעָווֹן וְקֵרְבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהִתְקָרְבוּת גָּדוֹל וְכוּ' וְכוּ', וְגַם בְּמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע הָיָה לוֹ קְצָת מַחֲלֹקֶת אֲבָל כָּל שׂוֹנְאָיו נָפְלוּ לְפָנָיו. וְהָיוּ שָׁם אֵיזֶה מַעֲשִׂיּוֹת עִם הָרַבָּנִים דְּשָׁם אַךְ אֵינִי יוֹדֵעַ אוֹתָם עַל בֻּרְיָן.
>>קיג
(י) אַחַר־כָּךְ נָסַע מִמֶּעדְוֶועדִיוְוקֶע לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. בְּבוֹאוֹ מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִשְׁתַּדֵּךְ עִם בִּתּוֹ אָדִיל עִם כְּבוֹד הָרַב הַגָּאוֹן הֶחָסִיד הַקָּדוֹשׁ הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם דֹּב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָרַב אַב־בֵּית־דִּין דִּקְהִלַּת־קֹדֶשׁ חֲמֶעלְנִיק.