וְתֹכֶן הַדְּבָרִים הַיּוֹצֵא מִכְּלַל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם נִקְרָאִים בְּחִינַת אַבְנֵי קֹדֶשׁ בִּבְחִינַת (אֵיכָה ד): "תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ" וְכוּ', וְהִנֵּה שְׁתֵּי אֲבָנִים בּוֹנוֹת שְׁתֵּי בָּתִּים שָׁלֹשׁ אֲבָנִים בּוֹנוֹת שִׁשָּׁה בָּתִּים, אַרְבַּע בּוֹנוֹת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתִּים וְכוּ' כִּדְאִיתָא בְּסֵפֶר יְצִירָה, וְהַבָּתִּים הֵם בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה נו) כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה, נִמְצָא בְּכָל פַּעַם שֶׁנִּתּוֹסֵף אֶבֶן אַחַת הַיְנוּ נֶפֶשׁ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה צֵרוּף אַחֵר לְגַמְרֵי וְנִתְחַדֵּשׁ הַצֵּרוּף לְגַמְרֵי וְנַעֲשִׂים בָּתִּים חֲדָשִׁים לְגַמְרֵי. כִּי מִקֹּדֶם שֶׁהָיָה רַק שְׁתֵּי אֲבָנִים הָיוּ הַצֵּרוּפִים וְהַבָּתִּים בְּחִינַת הַבָּתִּים הַנַּעֲשִׂים עַל־יְדֵי שְׁתֵּי אֲבָנִים. אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁנִּתּוֹסֵף אֶבֶן אֲזַי נַעֲשִׂים בָּתִּים אֲחֵרִים חֲדָשִׁים לְגַמְרֵי. וְכֵן נִתּוֹסְפִים וְנִתְחַדְּשִׁים בָּתִּים חֲדָשִׁים יְקָרִים וְנִפְלָאִים בְּכָל פַּעַם שֶׁנִּתּוֹסֵף אֶבֶן אַחַת, וְכָל פַּעַם שֶׁנִּתּוֹסֵף אֶבֶן בְּיוֹתֵר נִתְרַבִּין הַבָּתִּים בְּיוֹתֵר, כַּמּוּבָא שָׁם בְּסֵפֶר יְצִירָה עַד שֶׁשִּׁשָּׁה אוֹתִיּוֹת בּוֹנוֹת כַּמָּה מֵאוֹת בָּתִּים וְיוֹתֵר מִזֶּה, עַד שֶׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב.
