גַּם בְּיוֹם שֵׁנִי רִאשׁוֹן דְּחֹל־הַמּוֹעֵד הַנַּ"ל שֶׁהָיָה יוֹם אֶחָד לִפְנֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ, עָנָה וְאָמַר אֵלַי הַאַתָּה זוֹכֵר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁסִּפַּרְתִּי לְךָ. אָמַרְתִּי לוֹ אֵיזֶה מַעֲשֶׂה, הֵשִׁיב לִי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁסִּפַּרְתִּי לְךָ בְּעֵת שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְאוּמֶין. הֵשַׁבְתִּי לוֹ הֵן. עָנָה וְאָמַר זֶה זְמַן רַב שֶׁהִסְתַּכְּלוּ עָלַי לְתָפְסֵנִי לְכָאן. שׁוּב עָנָה וְאָמַר לֹא אֲלָפִים נְשָׁמוֹת כָּאן כִּי־אִם רְבָבוֹת רְבָבוֹת.
