וּבְעִנְיָן זֶה יֵשׁ כַּמָּה שִׂיחוֹת הַצְּרִיכִים מְאֹד אֵיךְ הָיָה זָרִיז בְּכָל דָּבָר וְדָבָר הַצָּרִיךְ וּמֻכְרָח שֶׁהָיָה מִזְדָּרֵז מְאֹד לַעֲשׂוֹתוֹ מִיַּד תֵּכֶף בְּלִי עִכּוּב, אֲפִלּוּ דִּבְרֵי חֹל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְבַלְבֵּל בָּזֶה אַחַר־כָּךְ כִּי אִם לֹא הָיָה עוֹשֶׂה אוֹתוֹ מִיָּד לֹא הָיָה יוֹדֵעַ אִם יַעֲשֵׂהוּ עוֹד לְעוֹלָם. כִּי אַחַר־כָּךְ לֹא הָיָה רוֹצֶה עוֹד לְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ עוֹד כְּלָל בָּזֶה. כִּי מֹחוֹ הָיָה דָּבוּק תָּמִיד בַּמֶּה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם. עַל־כֵּן הָיָה חָפֵץ בְּכָל דָּבָר הַמֻּכְרָח לַעֲשׂוֹתוֹ אֲפִלּוּ בְּדִבְרֵי חֹל לַעֲשׂוֹתוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד בְּלִי עִכּוּב כְּלָל. וַאֲפִלּוּ אִם צָרִיךְ לִלְמֹד אוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְהִגִּיעַ אֵלָיו עֵסֶק שֶׁהָיָה מֻכְרָח לַעֲשׂוֹתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁזֶּה הָעֵסֶק לֹא הָיָה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מַמָּשׁ, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאַחַר שֶׁמֻּכְרָח לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ הַדָּבָר, הָיָה רָגִיל עַל־פִּי רֹב לִפְטֹר עַצְמוֹ מִקֹּדֶם לַעֲשׂוֹת בִּזְרִיזוּת מִיָּד מַה שֶּׁצָּרִיךְ וּמֻכְרָח לַעֲשׂוֹתוֹ, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה אַחַר־כָּךְ. אַךְ אִם לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתוֹ מִיָּד לֹא הָיָה מְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ כְּלָל בָּזֶה. רַק אִם הָיָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתוֹ אַחַר־כָּךְ לְמָחֳרָתוֹ אוֹ לִזְמַן אַחֵר הָיָה עוֹשֵׂהוּ, וְאִם לָאו לָאו. וְלֹא הָיָה טָרוּד וּמְבֻלְבָּל כְּלָל לְעוֹלָם בְּשׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר עִנְיָנִים כָּאֵלּוּ בִּכְתָב כְּלָל:
