אַחַר שַׁבָּת נָסַע לְמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע, וּבְיוֹם שֵׁנִי הָיָה חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט וְעָשׂוּ סְעוּדָה וְיָשַׁב אָז עִם אֲנָשָׁיו וְאָמַר אָז הַתּוֹרָה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר לִפְנֵיהֶם. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לֵידַע דָּבָר אֶחָד מִמַּה שֶּׁעָבַר עַל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּכָל פַּעַם, כִּי בְּכָל מְאֹרְעוֹתָיו הָיוּ סוֹדוֹת נוֹרָאוֹת נִפְלָאוֹת וַעֲצוּמוֹת מְאֹד:
