קכב
(יט) בִּשְׁנַת תקס"ב בַּקַּיִץ קֹדֶם שֶׁיָּצָא מִזְּלַאטִיפָּאלְיֶע לִבְּרֶסְלֶב, הָיָה בְּאוֹתוֹ הַקַּיִץ בְּבַּרְדִּיטְשׁוֹב עִם אָבִיו הָרַבָּנִי הֶחָסִיד הַוָּתִיק הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ רַבִּי שִׂמְחָה זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְאָז הָיָה תֹּקֶף הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל הַזָּקֵן הַיָּדוּעַ, וּבִשְׁעַת הַמַּחֲלֹקֶת אָמַר הַזָּקֵן הַנַּ"ל שֶׁיָּבִיא אִגְּרוֹת מִכָּל הַצַּדִּיקִים הַמְפֻרְסָמִים שֶׁכֻּלָּם חוֹלְקִים עָלָיו, וְכֵן הֲוָה בְּהֶפֶךְ מַמָּשׁ.
