שדמ
(ה) יוֹם ד' תְּרוּמָה תק"ע נִכְנַסְתִּי אֶצְלוֹ וְאָמַר לִי זֶה הַסִּפּוּר. בַּיָּמִים הַלָּלוּ לֹא הָיָה נִיחָא לִי כְּלָל לִחְיוֹת אֵיךְ לִהְיוֹת. שֶׁזֶּה כַּמָּה חֳדָשִׁים וְאֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה, שֶׁאֲנִי מְצַפֶּה וּמִתְגַּעְגֵּעַ לָדַעַת אֵיזֶה דָּבָר. כִּי נוֹדַע לִי דָּבָר אֶחָד, אַךְ לֹא יָדַעְתִּי אֶת הַדָּבָר בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה, וְהָיִיתִי מִתְגַּעְגֵּעַ לָדַעַת זֹאת כַּמָּה חֳדָשִׁים כַּנַּ"ל. כִּי בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה דָּבָר שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְרֻמָּז בַּתּוֹרָה. וְעַכְשָׁו מְצָאתִיו מְבֹאָר בַּתּוֹרָה וּמִתְּחִלָּה הָיָה סָתוּם מְאֹד מִמֶּנִּי.