וְאָמַר שֶׁבְּעֵת שֶׁהָלְכוּ הַסּוּסִים סָמוּךְ לָעֶרֶב וְהוּא הָיָה רוֹצֶה שֶׁיָּרוּצוּ בִּמְהִירוּת גָּדוֹל אֲבָל הֵם לֹא רָצוּ לֵילֵךְ וְאָמַר שֶׁהָיָה דּוֹמֶה כְּמוֹ שֶׁבּוֹרְחִין בַּחֲלוֹם שֶׁנִּדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁצָּרִיךְ לִבְרֹחַ וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִבְרֹחַ בְּשׁוּם אֹפֶן כַּיָּדוּעַ בְּחוּשׁ שֶׁכָּךְ דֶּרֶךְ הַחֲלוֹם. כָּךְ הָיָה לוֹ אָז וְהָיָה לוֹ צַעַר גָּדוֹל מְאֹד שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי חִלּוּל שַׁבָּת חַס וְשָׁלוֹם. וְנִדְמָה לוֹ בִּשְׁעַת נְסִיעָתוֹ כְּמוֹ שֶׁמּוֹלִיכִין אֶת הָאָדָם לַגֵּיהִנָּם שֶׁאָז בְּוַדַּאי הַפַּחַד גָּדוֹל עַד אֵין סוֹף, כֵּן מַמָּשׁ פַּחַד זֶה הָיָה עָלָיו מֵחֲשַׁשׁ חִלּוּל שַׁבָּת חַס וְשָׁלוֹם.
