עוֹד בְּעִנְיַן אַחֵר 'זוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת זוֹ אֶת זוֹ', בִּשְׁבִיל זֶה 'תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים לֹא כָּל־שֶׁכֵּן' הַיְנוּ בִּשְׁבִיל זֶה אֵין לְהַתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים מָעוֹת שֶׁנִּקְרָא כָּל־שֶׁכֵּן, וְזֶה תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים לֹא כָּל־שֶׁכֵּן, הַיְנוּ שֶׁאֵין לָהֶם מָעוֹת הַנִּקְרָא כָּל־שֶׁכֵּן, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁזּוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת. כִּי הַתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים הֵם נִקְרָאִים רוֹעִים וּכְשֶׁיֵּשׁ זוֹנוֹת הֵם נִקְרָאִים חַס וְשָׁלוֹם רוֹעֶה זוֹנוֹת, וְרוֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן (שָׁם כט).