תקלה
(צב) לְזִכָּרוֹן לִרְשֹׁם הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּעֵת שֶׁהָיָה בַּדֶּרֶךְ, שֶׁהָיָה יָשֵׁן בַּחוּץ עַל מִטָּה וְהִתְחִיל לִצְעֹק מְאֹד בְּתוֹךְ הַשֵּׁנָה, וְרָצוּ כֻּלָּם אֵלָיו וְהֵקִיץ, וְנִכְנַס לַבַּיִת וּפָתַח סֵפֶר וְאָמַר שֶׁמָּצָא שָׁם מְבֹאָר אוֹתוֹ הָעִנְיָן. כִּי אוֹתוֹ הַבַּיִת הַיְנוּ קְרֶעטְשְׁמֶע [אַכְסַנְיָא] הָיָה בָּנוּי מֵחָדָשׁ מֵעֵצִים יוֹנְקִים שֶׁלֹּא נִזְקְנוּ עֲדַיִן וְאָמַר שֶׁפָּתַח אֶת אוֹתוֹ הַסֵּפֶר כִּמְדֻמֶּה שֶׁהָיָה מִדְרָשׁ, וְהָיָה כָּתוּב בְּמָקוֹם זֶה כְּשֶׁקּוֹצְצִין אִילָן קֹדֶם זְמַנּוֹ כְּאִלּוּ הוֹרְגִין נֶפֶשׁ.
tl/>וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה, שֶׁכְּשֶׁיָּשֵׁן חָלַם לוֹ שֶׁמֻּנָּחִים סְבִיבָיו הֲרוּגִים וְנִתְפַּחֵד מְאֹד, בְּתוֹךְ כָּךְ הִסְתַּכֵּל וְרָאָה שֶׁמֻּנָּחִים אֶצְלוֹ וְכוּ' וְהִתְחִיל לִצְעֹק מְאֹד עַד שֶׁנִּתְקַבְּצוּ כֻּלָּם אֵלָיו.