שלז
(מז) קֹדֶם שָׁבוּעוֹת הַנַּ"ל עָמְדוּ לְפָנָיו אַנְשֵׁי זַאסְלַאב וְסִפְּרוּ לְפָנָיו מֵעָשִׁיר אֶחָד שֶׁנָּתַן מָעוֹת הַרְבֵּה לְהָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי בָּרוּךְ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְעָמַד אָז לְפָנָיו גַּם־כֵּן אִישׁ אֶחָד מִנֶּעמְרוֹב וְהָיָה עָנִי גָּדוֹל. עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר לָהֶם, הֶעָנִי הַזֶּה נָתַן לִי יוֹתֵר מִזֶּה כְּפִי בְּחִינָתוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ. כִּי הוּא הָיָה מְפַרְנֵס עַצְמוֹ מִמְּלַמְדוּת וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע בִּימֵי הַפֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים (שֶׁאָז זְמַן שְׂכִירוּת מְלַמְּדִים) שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הוּא בְּזַאסְלַאב, וּמִי יוֹדֵעַ אוּלַי יִתְעַכֵּב שָׁם עַד אַחַר שָׁבוּעוֹת, וְאִם יַשְׂכִּיר אֶת עַצְמוֹ לִמְלַמֵּד לֹא יוּכַל לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל שָׁבוּעוֹת מֵחֲמַת בִּטּוּל הַתַּלְמִידִים זְמַן רַב. וְעַל־כֵּן לֹא רָצָה לְהַשְׂכִּיר עַצְמוֹ לִמְלַמֵּד וְיָשַׁב כָּל הַקַּיִץ הַנַּ"ל בְּלִי שׁוּם עֵסֶק וּפַרְנָסָה. נִמְצָא שֶׁהִתְנַדֵּב לִבּוֹ בִּשְׁבִיל הִתְקָרְבוּתוֹ אֵלַי יוֹתֵר מֵהֶעָשִׁיר הַנַּ"ל.