וּמִכְּלַל דְּבָרָיו הֵבַנְתִּי קְצָת מִלְּשׁוֹנוֹ עֹצֶם הַפַּחַד שֶׁל הָאָדָם בְּשָׁעָה שֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתוֹ לַגֵּיהִנָּם חַס וְשָׁלוֹם. וְאִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר זֹאת בִּכְתָב כִּי כָּפַל דְּבָרָיו פַּעֲמַיִם וְהִפְלִיג מֵעֹצֶם הַפַּחַד הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית שֶׁנּוֹפֵל עַל הָאָדָם בְּעֵת שֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתוֹ לַגֵּיהִנָּם חַס וְשָׁלוֹם. וּמַמָּשׁ פַּחַד זֶה הָיָה עָלָיו אָז מֵחֲמַת שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי חִלּוּל שַׁבָּת חַס וְשָׁלוֹם, וְהַמַּעֲשֶׂה הַזֹּאת הָיְתָה בַּחֹרֶף קֹדֶם שַׁבָּת שִׁירָה.
