רנה
(טו) אַחַר שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב בְּסִימָן ע"ט בְּלִקּוּטֵי א' הָיָה הוֹלֵךְ בְּבֵיתוֹ אָנָה וָאָנָה כְּדַרְכּוֹ וְאָחַז מַטֶּה בְּיָדוֹ וְאָמַר וּמַטֵּה אֱלֹקִים בְּיָדִי (שְׁמוֹת יז) הַיְנוּ שֶׁזָּכָה לִכְבֹּשׁ אֶת בְּחִירָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת כַּמְבֹאָר בַּשִּׂיחוֹת לְעֵיל (סִימָן לו):
