תלג
(ד) מֵעִנְיַן הַהוּסְט, שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְהַעֲלוֹת לֵחָה בִּשְׁעַת הַהוּסְט, וְלֹא הָיָה יָכוֹל. וְלֹא הִכְרִיחַ עַצְמוֹ לָזֶה הַרְבֵּה. אַחַר־כָּךְ לְאֵיזֶה שָׁעָה קַלָּה הֶעֱלָה הַלֵּחָה מֵאֵלָיו בְּנָקֵל, וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי לְפָנָיו. עָנָה וְאָמַר אֵלַי אֲפִלּוּ מִזֹּאת יְכוֹלִין לִרְאוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ הַרְבֵּה עַל שׁוּם דָּבָר. כִּי הֲלֹא בִּתְחִלָּה לֹא יָכֹלְתִּי לְהַעֲלוֹת הַלֵּחָה, אֲבָל הָיִיתִי שׁוֹקֵט וְנָח וְלֹא הִכְרַחְתִּי עַצְמִי לְהַעֲלוֹת דַּיְקָא, וְאַחַר־כָּךְ עָלְתָה מֵאֵלֶיהָ.