וְאַחַר הָרַעַשׁ הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁכְּבָר הָיָה מוּכָן לָבוֹא עַל שַׁבָּת שִׁירָה כְּדַרְכּוֹ מִכַּמָּה שָׁנִים וּפִתְאוֹם נִתְעַכֵּב וְשָׁבַת בַּכְּפָר הוּא וַאֲנָשָׁיו שֶׁנָּסְעוּ עִמּוֹ, וְעוֹד קְצָת אֲנָשִׁים שֶׁכְּבָר בָּאוּ לִקְרָאתוֹ, כֻּלָּם הֻכְרְחוּ לִשְׁבֹּת בַּכְּפָר הַנַּ"ל. וְלֹא הָיָה לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וְהֻכְרְחוּ לֶאֱכֹל חַלָּה שֶׁל דָּגָן וּלְקַדֵּשׁ עַל הַחַלָּה. כִּי לֹא הָיָה שָׁם כּוֹס לְקַדֵּשׁ עַל הַיֵּין שָׂרָף, וַאֲפִלּוּ סַכִּין וְשׁוּם כְּלֵי אֲכִילָה לֹא הָיוּ לָהֶם. וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה סִפֵּר אַחַר־כָּךְ כָּל סֵדֶר הַשַּׁבָּת שֶׁהָיָה שָׁם בַּאֲרִיכוּת.
