וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה. שֶׁהָיָה רַבֵּנוּ זַ"ל הוֹלֵךְ עִמִּי בַּחוּץ אֵצֶל בֵּית־הַכְּנֶסֶת אָנָה וָאָנָה כְּדַרְכּוֹ, וְדִבֵּר עִמִּי וְשָׁאַל אוֹתִי אִם נָפַל עָלַי פַּחַד בְּזֶה הָרֹאשׁ־חֹדֶשׁ אֱלוּל. וְסִפֵּר לִי שֶׁעָלָיו נָפַל פַּחַד גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד כְּשֶׁשָּׁמַע קוֹל הַשּׁוֹפָר בְּזֶה הַיּוֹם שֶׁהִתְחִילוּ לִתְקוֹעַ כִּי אֲחָזַתּוּ פַּחַד וּרְעָדָה גְּדוֹלָה. וְאַחַר־כָּךְ אָמַר לִי עִנְיָן הַנַּ"ל הַנִּדְפָּס אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב רָאשֵׁי־תֵבוֹת אֱלוּל.
