רכט
(מה) פַּעַם אַחַת שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ מַה יִּהְיֶה מֵהַדִּבּוּרִים שֶׁנִּדְבְּרוּ וְכוּ' הַיְנוּ מַה שֶּׁבִּתְחִלָּה שָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כַּמָּה דִּבּוּרִים שֶׁהָיָה נִרְאֶה שֶׁיַּאֲרִיךְ יָמִים וְיִגְמֹר כְּחֶפְצוֹ וְכוּ'. עָנָה וְאָמַר, הַשְׁמַעְתֶּם מַה שֶּׁהוּא שׁוֹאֵל, גַּם אֶצְלִי בְּעַצְמִי קָשֶׁה עִנְיָן זֶה "עֶס אִיז מִיר אוֹיךְ קָשֶׁה". וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אָמַר אֲנִי לֹא גָּמַרְתִּי [בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ] כְּבָר גָּמַרְתִּי וְאֶגְמֹר! "אִיךְ הָאבּ נִיט אוֹיס גִיפִירְט [בִּתְמִיָּה] אִיךְ הָאבּ אוֹיס גִיפִירְט אוּן וֶועל אוֹיס פִירְן" כַּמּוּבָא (לְקַמָּן שכב).
