קפד
(יז) בִּהְיוֹתוֹ בְּלֶמְבֶּרְגְּ מָסַר הַסֵּפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן לְיַד אִישׁ אֶחָד שֶׁבָּא אֵלָיו מִמֶּעדְוֶועדִיוְוקֶע וְצִוָּה לְהָאִישׁ הַזֶּה שֶׁיִּסַּע לִמְדִינָתֵנוּ לְהַדְפִּיס הַסֵּפֶר, וְכֵן עָשָׂה. וּבִתְחִלָּה חָקַר בְּדַעְתּוֹ וְהִתְיַשֵּׁב הַרְבֵּה בְּעִנְיָן זֶה כִּי בַּשָּׁנִים הַקּוֹדְמִים הָיִינוּ נִזְהָרִים לְהַעְלִים וּלְהַסְתִּיר הַכְּתָבִים שֶׁל תּוֹרָתוֹ בִּפְנֵי הָעוֹלָם. אַךְ אַחַר־כָּךְ צִוָּה עָלַי לְהַעְתִּיקָם כַּסֵּדֶר, הַיְנוּ כִּי בִּתְחִלָּה הָיוּ כְּתוּבִים אֶצְלִי הַתּוֹרוֹת בְּקוּנְטְרֵסִים מְפֻזָּרִים שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר. וְאַחַר־כָּךְ בִּשְׁנַת תקס"ה צִוָּה עָלַי לְהַעְתִּיקָם כְּסֵדֶר וְלַעֲשׂוֹת מֵהֶם כֶּרֶךְ. וְהִזְהִיר אוֹתִי לְהִזְדָּרֵז בָּזֶה. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה בְּעֶזְרִי, וְהֶעְתַּקְתִּיו יָפֶה כַּסֵּדֶר. וְהֵבֵאתִי לְפָנָיו הַקּוּנְטְרֵסִים וְהוּטְבוּ בְּעֵינָיו מְאֹד. וְאַחַר־כָּךְ נָתַתִּי אוֹתָם לָאֻמָּן הַכּוֹרֵךְ פֹּה בְּרֶסְלֶב לְכָרְכָם יָפֶה, וְזֶה הָיָה בְּיוֹם שִׁשִּׁי עֶרֶב שַׁבַּת־קֹדֶשׁ, וְהֻכְרַחְתִּי לַעֲמֹד עַל הָאֻמָּן לִשְׁמֹר בְּעֵת הַכְּרִיכָה שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ בּוֹ יְדֵי זָרִים.