צג
(יג) יוֹם שֵׁנִי כ"ד אִיָּר תק"ע בְּאוּמֶין, סִפֶּר לִי חֲלוֹם שֶׁחָלַם לוֹ בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה. וְרָאָה בַּחֲלוֹם שֶׁהָיְתָה חֲתֻנָּה וְהָלַךְ גַּם־כֵּן אֶל הַחֲתֻנָּה וְהָיָה יוֹדֵעַ שֵׁם הֶחָתָן. וְהִסְתַּכֵּל וְרָאָה שָׁם אָדָם מֵעוֹלָם הַבָּא הַיְנוּ אָדָם מֵת. וַיִּתְפַּלֵּא מְאֹד וְאָמַר בְּדַעְתּוֹ, הֲלֹא אִם יִרְאוּ אוֹתוֹ הָעוֹלָם יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל מְאֹד. וְהָיָה יוֹדֵעַ שֵׁם זֶה הַמֵּת גַּם־כֵּן, וְאָמַר שֶׁהַשֵּׁמוֹת אֵלּוּ שֶׁל הֶחָתָן וְשֶׁל הַמֵּת אֵינָם שְׁמוֹת הָעֶצֶם רַק הֵם שֵׁמוֹת מַמָּשׁ שֶׁמְּרַמְּזִים לְמַה שֶּׁמְּרַמְּזִים כְּמוֹ כָּל שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים. אַחַר־כָּךְ רָאוּ גַּם הָעוֹלָם אֶת הַמֵּת הַנַּ"ל וְדִבַּרְתִּי עִמָּהֶם הֲלֹא זֶהוּ מֵת וְאָמְרוּ אַף־עַל־פִּי־כֵן וְלֹא הָיָה אֶצְלָם שׁוּם חִדּוּשׁ כְּלָל.