שעה
(לז) פַּעַם אַחַת עָמַדְנוּ לְפָנָיו בַּלַּיְלָה וְדִבַּרְנוּ עִמּוֹ הַרְבֵּה מִכַּמָּה וְכַמָּה תּוֹרוֹת שֶׁגִּלָּה לְפָנֵינוּ [אֲשֶׁר עַתָּה כְּבָר נִדְפְּסוּ כֻּלָּם אֲבָל אָז עֲדַיִן לֹא נִדְפְּסוּ סְפָרָיו], וְהָיִיתִי מַזְכִּיר לְפָנָיו אֵיזֶה תּוֹרוֹת וְהָיִיתִי מַפְלִיג לְפָנָיו עֹצֶם שֶׁבַח הַפְלָגַת חִדּוּשָׁיו. וְכֵן כַּמָּה וְכַמָּה תּוֹרוֹת, כִּי כָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה הִיא חִדּוּשׁ נִפְלָא וּמֻפְלָג מְאֹד מְאֹד אֲשֶׁר תִּכְלֶה הַנֶּפֶשׁ מֵעֹצֶם עֲרֵבוּת וְהַפְלָגַת הַחִדּוּשׁ, לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לְעַיֵּן בָּהֶם בֶּאֱמֶת. וְהָיִינוּ מְדַבְּרִים הַרְבֵּה מִזֶּה, אַחַר־כָּךְ לְמָחֳרָתוֹ בַּבֹּקֶר נָסַעְתִּי עִמּוֹ לְלַוּוֹתוֹ בַּדֶרֶךְ.