תכא
(טו) אָמַר, הַצַּדִּיקִים אֲפִלּוּ אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁל עַכְשָׁו, הֵם יְקָרִים גַּם־כֵּן מְאֹד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִלְמָלֵא לֹא הָיָה בָּהֶם רַק מַה שֶּׁמְּרַחֲקִים מִמִּנְהֲגֵי הַקַּלֵּי עוֹלָם, הַהוֹלְכִים וּמַנְהִיגִים עַצְמָם דַּיְקָא בְּדַרְכֵי הָעַכּוּ"ם, וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַחֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת, וְכַוָּנָתָם דַּיְקָא לְהִדַּמּוֹת עַצְמָם בְּמַהֲלָכָן וּבְמַלְבּוּשֵׁיהֶן וּבְמִנְהֲגֵיהֶם כְּמִנְהֲגֵי הָעַכּוּ"ם כַּאֲשֶׁר נִתְפַּשֵּׁט עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים. וְאִם לֹא הָיוּ פּוֹעֲלִים הַצַּדִּיקִים כִּי־אִם מַה שֶּׁמְּרַחֲקִין מֵהֶם גַּם־כֵּן דַּיָּם. כִּי כָּל מַנְהִיג אֵיךְ שֶׁהוּא מִתְנַהֵג בַּעֲבוֹדָתוֹ, עַל־כָּל־פָּנִים הוּא רָחוֹק מִדַּרְכֵיהֶם, וְכֵן הַמְקֹרָבִים אֲלֵיהֶם. כִּי מֵאַחַר שֶׁמְּדַקְדְּקִין לִבְלִי לְהַנִּיחַ שֵׂעָר אֲחוֹרֵי פֵּאוֹת הָרֹאשׁ, מִמֵּילָא אֵינָם מְגַדְּלִים בְּלוֹרִית שֶׁקּוֹרִין בַּיי הָאר, וּמִמֵּילָא הֵם רְחוֹקִין מִמִּנְהֲגֵי הָעַכּוּ"ם וּמִכַּת הַפִילוֹסוֹפִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁמַּנְהִיגִים עַצְמָם בִּדְרָכִים כָּאֵלּוּ. וְזֶהוּ דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, כִּי דַּרְכֵי הַחֲקִירוֹת וְהַפִילוֹסוֹפְיָה הוּא הָרָעָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הָרָעוֹת וְאֵין רַע מִזֶּה, אַשְׁרֵי מִי שֶׁרָחוֹק מֵהֶם.