וּבְמֶזְ'בּוּז' כְּשֶׁנִּפְטַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִמֶּנּוּ קֹדֶם נְסִיעָתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה מֻטָּל עַל עֶרֶשׂ דְוַי וְעָנָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מָתַי אֶתְרָאֶה פָּנִים עִמָּכֶם כִּי הֲלֹא תּוּכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהּ בַּדֶּרֶךְ כַּמָּה כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּבֵיתוֹ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כַּמָּה יִתְמַהֲמַהּ, אָמַר לוֹ שֶׁלֹּא יִתְמַהֲמַהּ. כִּי־אִם שְׁמוֹנָה יָמִים אוֹ עֲשָׂרָה יָמִים לֹא יוֹתֵר. שָׁאַל לוֹ הֲלֹא אֲמַרְתֶּם בְּבֵיתְכֶם שֶׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים כַּמָּה תִּתְמַהְמְהוּ בַּדֶּרֶךְ. הֵשִׁיב לוֹ: בֶּאֱמֶת בְּבֵיתִי לֹא יָדַעְתִּי, אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִנְסֹעַ לְקַאמֶינִיץ, וְלֹא אֶתְמַהְמַהּ הַרְבֵּה כִּי־אִם כַּנַּ"ל, כִּי בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה אֶצְלִי הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְאָז הוֹדִיעַ לִי לְהֵיכָן לִנְסֹעַ, הַיְנוּ לְקַאמֶינִיץ. וְנָסַע מִיָּד לְקַאמֶינִיץ, וּמַה שֶּׁעָשָׂה שָׁם נֶעְלָם מֵעֵין כָּל חַי, וַעֲדַיִן לֹא נוֹדַע לְשׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם עַד בִּיאַת הַגּוֹאֵל בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן:
