רפא
(מא) שְׁנַת תקס"ט בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת עָנָה וְאָמַר אִם הָיָה בָּא אֶצְלֵנוּ נְשָׁמָה גְּדוֹלָה אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיִינוּ נִרְאִים כַּחֲשׁוּבִים. וּבֶאֱמֶת אֵינָם חוֹלְקִים עָלַי אֶלָּא צִיְּרוּ לְעַצְמָם אֵיזֶה אָדָם, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (בְּשִׂיחוֹת הָרַ"ן קפב) וְכוּ' וְכוּ' וְהוּא יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ. וּכְבָר הָיָה כֵּן שֶׁהָיוּ חוֹלְקִים עַל אֶחָד וּבָנָה לוֹ מִגְדָּל גָּבוֹהַּ וְיָשַׁב בְּתוֹכוֹ. וְהֵם הָיוּ נִלְחָמִים עָלָיו וְהָיוּ שׁוֹלְחִים וְרוֹבִים לוֹ חִצִּים וָאֵשׁ. אֲבָל לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת כְּלוּם.
