מאגר ספרי ברסלב

קיצור ליקוטי מוהרן השלם

385 עמודים · ספרי רבינו
« הקודם עמוד 65 מתוך 385 הבא »
~ תּוֹרָה סב - וַיַּסֵּב אֱלֹהִים

א.עַל־יְדֵי אֲכִילָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין. רַק הָאֲכִילָה צְרִיכָה לִהְיוֹת מַאֲכָל אַחַר שֶׁנִּתְבָּרֵר מֵאֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּמַאֲכָלִים עַל־יְדֵי אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת. כִּי עַל־יְדֵי מַאֲכָל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תַּעֲרוֹבוֹת הַנַּ"ל, יוּכַל הָאָדָם לַחֲטֹא, וְעַל־יְדֵי הַחֲטָאִים נַעֲשֶׂה פֵּרוּד בֵּין קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ:

ב.הַבֵּרוּר שֶׁל הַמַּאֲכָלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת יוּכַל לִהְיוֹת עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ כַּנַּ"ל, בְּחִינַת "וּרְעֵה אֱמוּנָה" (תְּהִלִּים לז, ג) בְּחִינַת אֲכִילָה עַל־יְדֵי אֱמוּנָה:

ג.מַה שֶּׁהִגְבִּיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי שֶׁיּוּכַל לְהָבִין, הִיא מִצְוָה גְּדוֹלָה לְחַדֵּד הַשֵּׂכֶל לְהָבִין הַדָּבָר עַל בֻּרְיוֹ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: וְדַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב לְאֶפִּיקוֹרְס (אָבוֹת פֶּרֶק ב). אֲבָל יֵשׁ קֻשְׁיוֹת שֶׁאֵינוֹ בְּאֶפְשָׁרִי לַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי לְהָבִין תֵּרוּץ עַל קֻשְׁיָא כָּזוֹ, רַק לֶעָתִיד לָבוֹא יִתְגַּלֶּה הַתֵּרוּץ, אָסוּר לְאָדָם לְעַיֵּן בָּהֶם. וְכָל מִי שֶׁסּוֹמֵךְ עַל שִׂכְלוֹ וּמְעַיֵּן וְחוֹקֵר בָּהֶם, עַל זֶה נֶאֱמַר: "כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן" (מִשְׁלֵי ב, יט), כִּי עַל קֻשְׁיָא כָּזוֹ אָסוּר לִסְמֹךְ עַל שִׂכְלוֹ, רַק לְהַעֲמִיד עַל אֱמוּנָה:

ד.אֲפִלּוּ אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם תְּשׁוּבָה, לִפְעָמִים נִסְתְּמוּ שְׁבִילֵי הַשֵּׂכֶל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב עַל הָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁבְּלִבּוֹ. וְזֶה בְּחִינַת: "חָלַק לִבָּם" (הוֹשֵׁעַ י, ב), שֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת בְּלִבּוֹ בֵּין שְׁנֵי יְצָרִין. כִּי הַיְדִיעָה הִיא מֵהַיֵּצֶר הַטּוֹב שֶׁבַּלֵּב, וְהַסְתָּרַת הַיְדִיעָה הִיא מֵהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁבַּלֵּב, וְהִיא הִיא הָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע מַקְשֶׁה אֶת לִבּוֹ לִפֹּל בְּרָעָה. וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא לִמּוּד הַפּוֹסְקִים, כִּי שֹׁרֶשׁ הַמַּחֲלֹקֶת הַזֹּאת הוּא מִמַּחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, הַיְנוּ מַחֲלֹקֶת הַתַּנָּאִים וְהָאֲמוֹרָאִים שֶׁבַּגְּמָרָא, וּמֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּתָם לְמַטָּה נִתְהַוֶּה מִמֶּנּוּ מַחֲלֹקֶת הַיֵּצֶר הָרָע. וְעַל־יְדֵי לִמּוּד הַפּוֹסְקִים הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת נִתְקַשֵּׁר אֶל הַשָּׁלוֹם שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה, וְאָז נִתְבַּטֵּל מַחֲלוֹקֶת הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁבְּלִבּוֹ, וְנִפְתָּחִין לוֹ שַׁעֲרֵי הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּדַע לְהָשִׁיב עַל הָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁבְּלִבּוֹ. וְכָל זְמַן שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְחַדֵּד וְלִפְתֹּחַ שִׂכְלוֹ, צָרִיךְ לִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה גַּם בְּקֻשְׁיוֹת אֵלּוּ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה:

ה.שָׁלוֹ"ם רָאשֵׁי־תֵּבוֹת וְ'דַע מַ'ה שֶּׁ'תָּשִׁיב לְ'אֶפִּיקוֹרְס, כִּי עַל־יְדֵי לִמּוּד פְּסַק הֲלָכָה שֶׁהוּא הַהַכְרָעָה וְהַשָּׁלוֹם, זוֹכִין לָדַעַת לְהָשִׁיב עַל הָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁבְּלִבּוֹ:

ו.גַּם עַל־יְדֵי לִמּוּד הַפּוֹסְקִים זוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי בְּכָל לְבָבוֹ. כִּי עִקַּר מְנִיעַת הַתְּפִלָּה שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי, הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְלִבּוֹ חָלוּק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי בֶּאֱמֶת אִם הָיָה הָאָדָם יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין בְּלֵב שָׁלֵם שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ עוֹמֵד עָלָיו בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וְשׁוֹמֵעַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה, בְּוַדַּאי הָיָה מְדַקְדֵּק מְאֹד לְכַוֵּן אֶת דְּבָרָיו, וְהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל. רַק מֵחֲמַת שֶׁלִּבּוֹ חָלוּק וְאֵינוֹ חָזָק בִּידִיעָה זֹאת בְּלֵב שָׁלֵם, בִּשְׁבִיל זֶה אֵינוֹ מְדַקְדֵּק כָּל־כָּךְ, וְאֵינוֹ מְכַוֵּן לִבּוֹ הֵיטֵב בִּתְפִלָּתוֹ. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵהַקֻּשְׁיוֹת וְהַכְּפִירוֹת שֶׁבַּלֵּב הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁבַּלֵּב. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי לִמּוּד הַפּוֹסְקִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבַטְּלִין מַחֲלֹקֶת הַיֵּצֶר הָרָע בְּשָׁרְשׁוֹ כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי בְּכָל לְבָבוֹ בֶּאֱמֶת. וְזֶה: "אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב" (תְּהִלִּים קיט, ז), 'לֵבָב' דַּיְקָא, בִּשְׁנֵי יְצָרִין, אֵימָתַי "בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ" כַּנַּ"ל:

ז.עִקַּר שְׁלֵמוּת וְקִשּׁוּטֵי הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּקָרְבִין רְחוֹקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּלְהַשְׁלִים אֶת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְקָרֵב הָרְחוֹקִים, צָרִיךְ מִתְּחִלָּה לְהַעֲלוֹת נִיצוֹצֵי אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר. וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא תַּעֲנִית, כִּי כָּל הַתַּאֲווֹת הֵם בְּחִינַת קְלִפּוֹת וּמוֹתָרוֹת, כִּי בְּלֹא הַתַּאֲווֹת יָכוֹל הַגּוּף לְהִתְקַיֵּם. וּכְשֶׁמִּתְגַּבְּרִין הַתַּאֲווֹת עַל הָאָדָם, הוּא הִתְגַּבְּרוּת הַקְּלִפּוֹת עַל הַקְּדֻשָּׁה. וְרָאשֵׁי הַתַּאֲווֹת הֵם תַּאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שֶׁכָּל הַתַּאֲווֹת נִמְשָׁכִין אַחֲרֵיהֶם. וּכְשֶׁהֵם מִתְגַּבְּרִים מַמְשִׁיכִין הַדִּבּוּר אֶל הַגָּלוּת לְמֵצַר הַגָּרוֹן לְהָעֹרֶף, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת: "נִחַר גְּרוֹנִי" (תְּהִלִּים סט, ד). וְעַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית שֶׁמַּרְעִיב אֶת עַצְמוֹ מְלַחְלֵחַ מֵצַר הַגָּרוֹן שֶׁיִּתְקַיֵּם: "קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשֹׂךְ" (יְשַׁעְיָה נח, א), שֶׁיּוּכַל לְדַבֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה. וְאָז הוֹפֵךְ עַצְמוֹ הַדִּבּוּר וּמְלַקֵּט נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, וְנִשְׁאָרִים בְּלֹא חִיּוּת. וְאָז הָעַכּוּ"ם שֶׁיְּנִיקָתָם מֵהַקְּלִפּוֹת, כְּשֶׁרוֹאִין שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת, מַשְׁלִיכִין אֶת אֱמוּנָתָם וּפוֹנִים כֻּלָּם לֶאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל. וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מַשְׁלִים אֶת הָאֱמוּנָה וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וְזוֹכֶה לְבָרֵר אֶת הַמַּאֲכָלִים, וְאָז נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין:

ח.אֱמוּנָה אֵינָהּ שַׁיֶכֶת אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הַטַּעַם, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵצֶל הַמַּאֲמִין הַדָּבָר גָּלוּי כְּאִלּוּ רוֹאֶה בְּעֵינָיו הַדָּבָר שֶׁמַּאֲמִין בּוֹ, מֵחֲמַת גֹּדֶל אֱמוּנָתוֹ הַשְּׁלֵמָה:

ט.הָאֱמוּנָה מִתְחַדֶּשֶׁת אֵצֶל הָאָדָם בְּכָל בֹּקֶר, בְּחִינַת: "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים" (אֵיכָה ג, כג), וּבַיּוֹם מֵחֲמַת טִרְדוֹת עִסְקֵי הָעוֹלָם נִתְכַּסֶּה הָאֱמוּנָה:

י.מֵחֲמַת שֶׁאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה רַבִּים נִכְשָׁלִים בְּטָעוּת וְעוֹשִׂים אֶת הַסִּבּוֹת אֶמְצָעִים בֵּינָם לְבֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲבָל מַאֲמִינִים גַּם כֵּן בְּאֶמְצָעִי וְאוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לַסִּבּוֹת, הַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִינִים לְמָשָׁל בְּסִבַּת הַפַּרְנָסָה שֶׁהוּא הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, וְאוֹמְרִים שֶׁהַסִּבָּה שֶׁל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן הִיא הָעִקָּר, כְּאִלּוּ חַס וְשָׁלוֹם בְּלֹא הַסִּבָּה שֶׁל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן אֵין יְכֹלֶת בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לָתֵת לָהֶם פַּרְנָסָה. וְסִבַּת הָרְפוּאָה שֶׁהִיא סַמִּים, עוֹשִׂים מֵהֶם עִקַּר, כְּאִלּוּ חַס וְשָׁלוֹם בְּלִי סַמִּים אֵין יְכֹלֶת בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְרַפְּאוֹת. וְאֵין הַדָּבָר כֵּן, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא סִבַּת כָּל הַסִּבּוֹת וְעִלַּת כָּל הָעִלּוֹת, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְשׁוּם סִבָּה. וּבְעָסְקֵנוּ בְּאֵלּוּ הַסִּבּוֹת צְרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְלֹא לַעֲשׂוֹת מֵהַסִּבּוֹת עִקָּר:

יא.עִקַּר כָּל הַדְּבָרִים הוּא הַהַתְחָלָה, כִּי כָּל הַהַתְחָלוֹת קָשׁוֹת מֵחֲמַת שֶׁיּוֹצֵא מֵהֶפֶךְ אֶל הֶפֶךְ, אֲבָל אַחַר הַהַתְחָלָה הוּא נִכְנָס מְעַט בְּהֶרְגֵּל וְאֵין קָשֶׁה עָלָיו כָּל־כָּךְ. וְעַל־כֵּן הָעֲבוֹדָה וְהַיִּרְאָה שֶׁל הָאָדָם בְּכָל יוֹם הִיא כְּפִי הַהַתְחָלָה. כִּי בְּכָל יוֹם צָרִיךְ לַחֲזֹר לַאֲחוֹרָיו לְקַבֵּל כֹּחַ מִן הַהַתְחָלָה, שֶׁאָז הָיָה קָשֶׁה עָלָיו בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, כִּי פֶּן וְאוּלַי לֹא הָיְתָה הַתְחָלָתוֹ כָּרָאוּי, וְאִם כֵּן גַּם כָּל עֲבוֹדָתוֹ אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי, כִּי הַכֹּל כְּפִי הַהַתְחָלָה כַּנַּ"ל. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְעוֹרֵר לִבּוֹ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ בְּכֹחַ הִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל וּבְהִתְגַּבְּרוּת חָדָשׁ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִיל עֲדַיִן מֵעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה עֲבוֹדָתוֹ כָּרָאוּי כְּפִי כֹּחַ הַהַתְחָלָה כַּנַּ"ל. וְכֵן בְּכָל פַּעַם צָרִיךְ לַחֲשֹׁשׁ חֲשָׁשָׁא זֹאת פֶּן לֹא הִתְחִיל עֲדַיִן כָּרָאוּי, וְיִתְגַּבֵּר לְהַתְחִיל מֵעַתָּה מֵחָדָשׁ כַּנַּ"ל:

יב.בְּכָל פַּעַם שֶׁבָּא לְהַצַּדִּיק, צָרִיךְ גַּם כֵּן שֶׁיִּרְאֶה שֶׁיָּבוֹא בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ. לֹא כְּמוֹ שֶׁכְּבָר הָיָה אֵצֶל הַצַּדִּיק וְעַכְשָׁו הוּא בָּא פַּעַם שֵׁנִית, רַק כְּמוֹ שֶׁבָּא עַכְשָׁו מֵחָדָשׁ פַּעַם רִאשׁוֹנָה. כִּי צָרִיךְ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, כִּי הָעִקָּר הוּא הַהַתְחָלָה כַּנַּ"ל:

יג.עַל־יְדֵי מַחֲלֹקֶת בָּאִים כְּפִירוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אֵין יְכוֹלִים גַּם לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה כַּנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם נִתְבַּטְּלִים הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלֵב כָּל אֶחָד. כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם וּמִתְוַעֲדִים זֶה עִם זֶה, יוּכַל כָּל אֶחָד לְהָשִׁיב אֶת חֲבֵרוֹ מִדֵּעוֹתָיו הָרָעוֹת, וְיוֹצִיא הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת מִלִּבּוֹ. אֲבָל עַל־יְדֵי מַחֲלֹקֶת אֵינָם מִתְוַעֲדִים יַחַד לְדַבֵּר אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ לַהֲפֹךְ דַּעְתּוֹ אֶל הָאֱמֶת, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמְּדַבְּרִים יַחַד אֵין אֶחָד שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ מֵחֲמַת הַנִּצָּחוֹן שֶׁל הַמַּחֲלֹקֶת, נִמְצָא שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה תְּלוּיָה בַּשָּׁלוֹם:

יד.לִזְכּוֹת לְשָׁלוֹם הוּא עַל־יְדֵי שֶׁיִּלְמַד פּוֹסְקִים:
« הקודם עמוד 65 מתוך 385 הבא »