~ תּוֹרָה טז
א.עַיֵּן פְּנִים תֵּרוּץ עַל הַקֻּשְׁיָא שֶׁהִקְשׁוּ בַּמָּקוֹם שֶׁהִקְשׁוּ, לָמָּה כְּשֶׁהָאָדָם מְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה אֵין נוֹתְנִים לוֹ תֵּכֶף פַּרְנָסָתוֹ מְזֻמָּן, רַק עַל־יְדֵי סִבּוֹת לְכָל אֶחָד לְפִי סִבָּתוֹ:
ב.[עִקַּר כָּבוֹד וּגְדוֹלַת הַמַּלְכוּת אוֹ מַנְהִיג וּמוֹשֵׁל הוּא עַל־יְדֵי עֲנָוָה, וְכָל מַה שֶׁיֵּשׁ לְהַמֶּלֶךְ וְהַמּוֹשֵׁל עֲנָוָה בְּיוֹתֵר, מִתְפַּשֵּׁט מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ בְּיוֹתֵר (קל"מ הַיָּשָׁן, יא)]
